כהן תמר נ' אורטל חב' כ"א

פסק דין

1.התובעת מועסקת כספרנית בעיריית פתח תקווה, מאז שנת 2003.

בתחילת עבודתה בספרייה, הועסקה על ידי הנתבעת שהיא חברת כח אדם, עד שבשנת 2008 נקלטה כעובדת העירייה.

התביעה שלפנינו עוסקת בטענות התובעת כלפי החברה ביחס לתקופת העסקתה אצלה (1.4.03 עד 30.9.08) ועיקרן זכאות להפרשי שכר והפרשי פיצויי פיטורים.

2.בפתח הדברים נציין כי אנו מקבלים את התנגדות הנתבעת להרחבת חזית בסיכומי התובעת. בסיכומים אלה נטענו טענות מעורבות של משפט ועובדה (כגון, תשלום שכר מתחת לשכר המינימום, התנהגות בניגוד לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), תשס"ב -2002, הטענה כי נספח ג' לתצהיר הגב' פישר הינו חוזה אחיד וכן טענות לגבי ביטול חוזה בשל חוסר תום לב), שאין להן ביטוי בכתבי הטענות או בתצהירי הצדדים. נזכיר כי התובעת תיקנה את תביעתה ואף היתה מיוצגת בשלבים מסויימים של ההליך ולמרות זאת טענות אלה לא מצאו ביטוי בכתבי הטענות או בפרוטוקולים. בנוסף, בנושאים מסויימים אף ניתנה החלטה האוסרת את שינוי החזית, במהלך דיוני ההוכחות (פרוטוקול מיום 7.12.10, עמוד 17).

עוד נציין כי לא היה מקום לצרף לסיכומי הצדדים מסמכים, ומסיבה זו איננו נותנים כל משקל למסמכים שצורפו לסיכומים (הכוונה רק למסמכים נוספים על אלה שצורפו לתצהירים, כגון נספח ו' לסיכומי התובעת). נבהיר כי שלב הבאת הראיות הסתיים, מדובר במסמכים שהיו קיימים בשלב הבאת הראיות ומשלא הוגשו ולא התבקשה בקשה להגישם בצירוף לסיכומים, אין מקום לקבלם כעת.

3.העדים שנשמעו הינם התובעת, גב' לינדה חלפון, חשבת שכר שהעידה מטעם התובעת, סמנכ"ל כספים בנתבעת – מר אהרון קורן והגב' אסנת פישר סמנכ"ל משאבי אנוש בעיריית פתח תקווה.

רקע עובדתי

4.בקיץ 2005 שכר התובעת ירד מ – 30 ש"ח לשעה, ל – 25.25 ש"ח לשעה. מעדות הגב' פישר עולה כי בעקבות ביקורת רחבת היקף בעיריית פתח תקווה, התברר כי שכרה של התובעת חורג מהמקובל במגזר הציבורי ועל כן נערכה פנייה לנתבעת לתיקון השכר. בעקבות כך, ניתנה בידי התובעת האפשרות לבחור אחת משתי חלופות – הצמדת השכר להסכמים הקיבוציים הרלוונטיים או הותרת השכר השעתי של 30 ₪ על כנו ללא תוספות. התובעת בחרה באפשרות הראשונה, לאחר שנפגשה עם הממונה עליה מטעם העירייה, גב' רותי דוד, מנהלת רשת הספריות עירוניות בפתח תקווה.

5.בסופה של הפגישה, התובעת חתמה על מסמך שזו לשונו (נספח ג' לתצהיר הגב' פישר)-

"לאחר שתנאי שכרי הוסברו לי וניתנה לי האפשרות לבחור בין האופציות הבאות:

אופציית הצמדה לתנאי שכר של ההסכם הקיבוצי

שכר של 30 ש"ח לשעה הכוללת את כל הרכיבים ללא קשר להסכם הקיבוצי

בחרתי באופציה אב (הקף בעיגול)

במידה ונבחרה אופציה ב', אני מצהירה כי הוסברה לי הבעייתיות בבחירת אופציה זו במידה וגורם ממשלתי (משרד האוצר, פנים וכיוב') יתבע להשבת כספים, לא תהיה לי טענה כלפי כל גורם מגורמי העירייה ו/או חב' ההשמה שבאמצעותה אני מועסקת.

אין לי ולא תהייינה כל טענות כלפי אף גורם ו/או תביעה בנושא שכרי."

כאמור, האפשרות שנבחרה על ידי התובעת וצוינה על גבי המסמך, היא חלופה א'.

6.התובעת העידה על נסיבות חתימת המסמך (עמוד 4 לפרוטוקול, שורה 11 ואילך). התובעת אישרה בעדותה את גרסת הנתבעת, לפיה במהלך חודש יולי 2005 התגלה שהשכר ששולם לכל הספרניות שולם בניגוד להסכמים הקיבוציים ועל כן הגב' רות דוד הודיעה לה על הצורך בשינוי השכר וכן כי לא ניתן יהיה להמשיך לשלם את השכר ששולם בעבר (30 ₪ לשעה). התובעת נפגשה עם הגב' דוד, וזה תיאור הפגישה -

"היתה פגישה כזו אני זוכרת אותו בו מאד, בפגישה זו נאמר לי ש – 30 ₪ לשעה זה לא כחוק ושמגיע לי 25 ₪ וזה לא כזה נורא כי כרוך בהסכם הקיבוצי והדרגה שלי תעלה עם הזמן... והשכר יעלה עם הזמן... ואני זוכרת את זה טוב מאד כי זה לא קרה." (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 26-28 ור' המשך תיאורה בעמוד 5 לפרוטוקול).

7.הנתבעת עצמה היתה אדישה לשינוי בשכר, כפי שהעיד מר אהרון קורן, סמנכ"ל הכספים בנתבעת ("אני כחברת כ"א אין לי אינטרס להוריד או להעלות שכר לעובדים." (עמוד 19 לפרוטוקול, שורה 27).